בחודש סיון תשפ"ג, נערכה השמחה הגדולה בחצר חסידות 'בעלזא', בעת שמחת נישואי נכדו השמיני של האדמו"ר מבעלזא שליט"א, בן לבנו יחידו הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח שליט"א, החתן ישראל מנחם נחום רוקח, עם הכלה בתו של הגה"ח רבי אהרן בריף שליט"א מחשובי חסידי בעלזא וראש כולל באשדוד, בן הגה"ח ר' משה מאיר בריף זצ"ל מלונדון, נכדתו של הגאון רבי חיים דוד שובקס דומו"ץ בעלזא וחבר בד"ץ 'מחזיקי הדת', נינתו של הגאון רבי משה שובקס זצ"ל, ראש ישיבת בעלזא.

לאחר מכן, ביום ראשון אור לי"ח סיון תשפ"ג, נערכה שמחת 'שבע ברכות' מרכזית בחצר בעלזא, כשהמוני חסידים משתתפים בשמחה, בראשות גדולי ישראל ובראשם רבנים ואדמורי"ם וראשי ישיבות, כמו ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שליט"א, הגר"י אזרחי, הגר"מ זילבר, הפוסק הגר"ע פריד, ועוד.

אורח הכבוד בשמחת השבע ברכות היה מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א שטרח להגיע במיוחד לשמחה הגדולה, והשתתף בשמחה דקות ארוכות, ואף שוחח עם האדמו"ר מבעלזא תוך כדי השמחה.

לכבוד יום הייארצייט של כ"ק האדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא זיע"א, שחל אתמול כ"א מנחם אב, נחשף בקו 'שיח יצחק' מתורתו של עמוד ההוראה על מה נסובה השיחה המיוחדת תוך כדי השבע ברכות בין הרבי לעמוד ההוראה. עמוד ההוראה סיפר בהתרגשות לאדמו"ר, כי הוא עוד זוכר בהיותו ילד קטן, בן תשע או עשר, שהיה עובר ברחוב אחד העם בתל אביב, והיו יוצאים לחפש "א' צנטער" – עשירי למניין עבור הרבי ר' אהרן זיע"א, כשהגיע אחרי השואה הנוראה, וכל בני משפחתו וכל החסידות המפוארת שהייתה לו, נכחדה ע"י הנאצים ימ"ש, וכך הקים את הכל מחדש, בלי כלום, עד כדי כך שאפילו מניין להתפלל בביתו בתל אביב לא היה לפעמים, והיו צריכים לצאת ולחפש עשירי למניין.

עמוד ההוראה סיים את דבריו בהתרגשות, ואמר לאדמו"ר תוך כדי שהוא מצביע על רבבות החסידים הגודשים את הפרנצע'ס כיום, בשמחת השבע ברכות, ואמר "מי היה מאמין אז, שיחלפו כמה עשרות שנים, ונראה חסידות מפוארת כל כך, מלאה בתורה, מלאה ביראת שמים, מלאה בחסידות, והכל בהנהגת הרבי שליט"א", יודעי דבר אמרו כי האדמו"ר מבעלזא התרגש מאד לשמע הדברים היוצאים מפיו של עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א, והיה ניכר על פניו השמחה וההתרגשות המיוחדת.